לפני שנים כבר התחלתי לכתוב. כתיבה תמיד הייתה עבורי מקום להוריד מהמחשבות שלי עומס. עוד כשהייתי נער, היא הייתה אחד הכלים שהייתי נעזר בהם באופן אינטואיטיבי כדי לפרוק ולהבין את עצמי טוב יותר. אין לי זיכרון של קביעות בכתיבה. לא כתבתי יומן מסודר, אבל יש לי זיכרון שתמיד הייתי כותב. הייתי מוריד איזו מחשבה, או תנועה רגשית לא מאוזנת. אולי זה היה סטרס ואולי אפילו מעט פחד. כנער, אני לא זוכר שבכלל ידעתי להסביר את זה כך. לא הכרתי את המונחים האלה. פשוט ידעתי שהכתיבה עושה לי